מחלת העין היבשה

תפקוד הדמעות חיוני לבריאות העין ולראייה. תפקידם של הדמעות הוא לשמור על העין לחה ולספק שכבת הגנה ראשונית בפני פציעה, גופים זרים, מיקרואורגניזמים ומזהמים אחרים. כמו כן, הדמעות חיוניות ליצירת משטח אופטי חלק המאפשר ראיה חדה. שכבת הדמעות מורכבת משלושה רכיבים:

הרכיב המיימי – אחראי לרוב נפח הדמעות, שוטף חלקיקים וגופים זרים מתוך העין ומספק לחות. הרכיב המיימי מופרש מבלוטות הדמע (lacrimal glands) הנמצאות בארובת העין ובעפעפיים עצמם. 

הרכיב הרירי (מוצינוזי) –  מאפשר פיזור אחיד של הרכיב המיימי על גבי העין, ללא הרכיב המוקוזאלי הדמעה לא תיוותר צמודה לפני השטח של העין. רכיב זה מיוצר ע"י תאי פיטום (goblet cells) שעל פני הלחמית, הקרום השקוף העוטף את לובן העין ופנים העפעפיים.

הרכיב המימי והרכיב הרירי יוצרים כעין שכבת ג'ל יציבה, שאותה מצפה שכבה דקיקה של הרכיב השומני.

הרכיב השומני –  מפוזר על פני תערובת הרכיב המיימי והרירי, מעכב את התאדות הדמעות לסביבה החיצונית, ויוצר משטח אופטי חלק המאפשר ראיה חדה. רכיב זה מופרש על ידי בלוטות חֵלֶב שנקראות Meibomian Glands. בלוטות אלו מצויות בתוך העפעפיים, ונפתחות אל פני שטח העין בעשרות פתחים הנמצאים מעט פנימית לקו הריסים העליון והתחתון, על גבול העפעפיים.

כאשר יש פגם בהרכב או בכמות אחד מרכיבי דוק הדמעות, עשויה להגרם פגיעה באיכות ויציבות הדמעות, והתפתחות תסמונת העין היבשה – Dry Eye Syndrome. בתסמונת זו, הפגיעה בדוק הדמעות גורמת לנזק מתמשך לפני שטח העין. הנזק גורם לדלקת כרונית שבתורה, גורמת להפחתה נוספת באיכות ויציבות דוק הדמעות, ולהחמרה הדרגתית של המחלה.

ברוב הסובלים מתסמונת העין היבשה קיימת פגיעה גם בכמות הרכיב המימי של הדמעות, ובעיקר, בתפקוד בלוטות החלב שעל גבול העפעף, בשל מחלה הנקראת בלפריטיס, או Meibomian gland disease – MGD.