מה זה דלקת עפעפיים?
דלקת עפעפיים היא דלקת כרונית של העפעפיים והיא נחשבת למחלת העיניים הנפוצה ביותר. המצב יכול להיות קשה לטיפול ונוטה לחזור על עצמו, ומסיבה זו ידוע גם בשם דלקת עפעפיים כרונית. דלקת עפעפיים אינה מדבקת ובדרך כלל לא גורמת לנזק חמור לעיניים או לראייה (מלבד מקרים קיצוניים אשר אינם מטופלים) אך היא עלולה לגרום לסימפטומים שונים ולאי נוחות. הסימפטומים של דלקת עפעפיים כוללים אדמומיות של העיניים והעפעפיים, גרד, צריבה ותחושת גוף זר בעין. חלק מהמטופלים יתלוננו על קרומים או הפרשות מהעיניים אשר מדביקים את הריסים או העפעפיים זה אל זה בבוקר. דלקת עפעפיים תמיד מערב את קצה העפעף אך במקרים מסוימים עלול להשפיע גם על הלחמית (החלק הלבן של העין), על הקרנית (מעין כיפה שקופה שמהווה את פני שטח העין) ועור העפעפיים.
למידע נוסף ותיאום ייעוץ עם מומחה עיניים התקשרו:
או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם
אילו סוגי דלקת עפעפיים קיימים?
דלקת עפעפיים סטאפילוקוקלי
נגרם על ידי חיידק בשם סטאפילוקוק, חיידק אשר באופן טבעי קיים בפלאורה הטבעית של עורנו ולרוב איננו מהווה גורם מזיק. במצב מתחיל בדרך כלל בילדות וממשיך לאורך כל החיים הבוגרים. סוג זה גורם לקשקשים בצורת צווארון על גבי הריסים, הופעת קרומים ואודם כרוני שולי העפעפיים.
דלקת עפעפיים סבוריאה
הצורה הנפוצה ביותר והכי פחות חמורה של דלקת. לא מדובר בזיהום אלא בתפקוד לא תקין של בלוטות השומן אשר גורם לקשקשים שמנוניים להצטבר לאורך שולי העפעפיים. סבוריאה עשויה להיות חלק ממצב עורי כללי שפוגע גם באזורים אחרים בגוף. הורמונים, תזונה, מצב גופני כללי ומתח הם פקטורים חשובים המשפיעים על סבוריאה.
דלקת עפעפיים כיבי
מצב הרבה פחות שכיח אך חמור שמאופיין בקרום נוקשה סביב הריסים. בעת הסרת קרום זה נותרים פצעים קטנים שעלולים לדמם. המחלה יכולה להיות מלווה באובדן ריסים, עיוות שולי העפעף ובדמעת כרונית. במקרים חמורים הקרנית , הכיפה השקופה בקדמת העין יכולה להיות מודלקת והראייה עלולה להיפגע.
קיים סיווג נוסף לדלקת עפעפיים – על פי מיקום המחלה. בסיווג
זה ניתן להבחין בשלוש קבוצות עיקריות:
דלקת עפעפיים קדמית
כאשר הדלקת משפיעה על העור שמסביב לזקיקי הריסים. דלקת עפעפיים קדמית נגרמת בדרך כלל על ידי אחד משני המצבים: דלקת עפעפיים סבוריאית או תגובה לחיידקי סטאפילוקוק שעל העור.
דלקת עפעפיים אחורית
במטופלים עם דלקת אחורית הדלקת בדרך כלל משפיעה על בלוטות השומן (נקראות בלוטות מייבומיאן) אשר ממוקמות מאחורי בסיסי הריסים. בלוטות אלה יכולות להיחסם על ידי קשקשת, פסולת או חיידקים. על כן, אנשים הסובלים ממצבי עור שונים כמו רוזציאה או קשקשת של הקרקפת בעלי סיכון מוגבר לסבול מדלקת עפעפיים אחורית.
דלקת עפעפיים מעורבת
מצב המשלב את שני סוגי הדלקת עפעפיים שתוארו – קדמי ואחורי.
מי נמצא בסיכון מוגבר לפתח דלקת עפעפיים?
דלקת עפעפיים הוא מצב נפוץ מאוד ויכול להופיע אצל כל אחד ולהתפתח בכל גיל, אך גיל מבוגר מהווה גורם סיכון והתופעה נצפית בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50-60. בלוטות השומן אחראיות על הפרשת הרכיב השומני של הדמעות אשר מסכך את פני העין ומונע חיכוך מוגבר בין העפעף לקרנית, ומעכב את אידוי הדמעות על ידי יצירת חיץ שומני בין הרכיב המימי של הדמעה ובין הסביבה החיצונית. ככל שמתבגרים תפקוד הבלוטות יורד, התוכן נוטה להיות במרקם יותר משחתי והבלוטות נחסמות. כאשר נפגע הרכיב השומני של הדמעה העין מקבלת תחושת חספוס ויובש.
גורמים לדלקת עפעפיים:
דלקת עפעפיים קשור בדרך כלל לצמיחת יתר של חיידקים שחיים באופן רגיל על קצה העפעף ובבסיס כל ריס. עם הזמן החיידקים האלה יכולים להתרבות וליצור מבנה שנקרא ביופילם. הביופילם פוגע באיזון הטבעי ומתקבלת סביבה עוינת. קרדית הריסים (נקראת דמודקס) ניזונה מהביופילם, דבר שמוביל להתרבות הקרדית והחמרת דלקת העפעפיים. החיידקים המרכיבים את הביופילם מייצרים חומרים המעודדים דלקת בבלוטות השומן, תפקוד הבלוטות נפגע ומתקבלים יובש ואי נוחות עינית.
כאמור, דלקת עפעפיים קשורה גם לבעיות עוריות כמו רוזציאה, אקזמה, קשקשת ופסוריאזיס. טיפול ואיזון מחלות אלה הוא חלק הכרחי בטיפול בדלקת עפעפיים במידה וקיים.
סימפטומים של דלקת עפעפיים:
הסימפטומים נוטים להחמיר בבוקר אחרי כמה שעות שהעפעפיים היו סגורים. ברוב המקרים המצב מערב את שתי העיניים אך יתכנו מקרים בהם רק עין אחת מעורבת או שחומרת הדלקת אינה סימטרית.
ריסים פריכים או שמנוניים
תחושת גרד
נפיחות בשולי העפעפיים
רגישות מוגברת לאור
תחושת גוף זר
חספוס או צריבה בעיניים
אודם וכאב בעפעפיים
צמיחת ריסים חריגה או נשירת ריסים
מצבים הקשורים לדלקת עפעפיים:
שעורה
זיהום חיידקי בבסיס הריסים או בתוך בלוטות השומן (בלוטות מייבומיאן) שגורם לבליטה אדומה וכואבת בקצה העפעף.
כלזיה
בלוטת שומן שנסתמה בעפעף, יכול להיות סיבוך של שעורה. לאחר חלוף המצב הדלקתי נותרת רקמה קשיחה, לא כואבת ולא אדומה אך עלולה להוות מטרד.
תסמונת העין היבשה
כאמור, לשומן תפקיד בעיכוב אידוי הדמעות מהעין ובכך שמירה על רטיבותה לאורך זמן.
בעיות בריסים
דלקת עפעפיים כרונית עלולה לגרום להצטלקות של שולי העפעף , וכתוצאה מכך גם צמיחת הריסים נפגעת (מיקום הריסים או כיוונם) ועלול להתקבל אפילו מצב של אובדן ריסים.
בעיות בקרנית
כאשר הריסים צומחים בכיוון שגוי, אל עבר הקרנית, הם עלולים לשרוט אותה ולהביא לשחיקתה עם הזמן. מצב זה מגביר סיכון לדלקות עיניים ויכול להביא עד לכדי כיב ופגיעה בלתי הפיכה בראייה.
עין ורודה
דלקת עפעפיים כרונית יכולה להביא לאפיזודות של דלקת לחמית, הנקראת גם "עין ורודה".
עדשות מגע
דלקת עפעפיים היא סיבה נפוצה לתחושת אי נוחות בעת הרכבת עדשות מגע ומאלצת מטופלים רבים לוותר על השימוש בהן.
איך מטפלים בדלקת עפעפיים?
לטיפול בדלקת עפעפיים כמה מטרות , בניהן טיפול תסמיני באדמומיות ובתחושת היובש, ובמניעת זיהום פוטנציאלי והצטלקות של הקרנית. עבור מטופלים שונים הטיפול האידיאלי עשוי להיות שונה.
ניקוי
לפעמים ניתן לשלוט בדלקת עפעפיים על ידי ניקוי זהיר ועקבי יום יומי של הריסים. קיימים מגבונים ייעודיים לריסים בהם ניתן להשתמש או בשמפו לתינוקות מדולל במים. בכל מקרה, גם אם מטופלים בתרופות נוספות – ניקוי הריסים והקפדה על היגיינה הם הצעדים הבסיסיים וההכרחיים בטיפול בדלקת עפעפיים.
קומפרסים חמים
הקומפרסים מתבצעים על ידי הרטבת מטלית או מגבת נקייה במים חמים , סחיטתה והחזקתה כנגד העפעפיים במשך כמה דקות. יש לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום ולהתמיד בכך.
טיפול תרופתי
במקרים מסוימים רופא העיניים עשוי להמליץ על השלמת הטיפול עם טיפות או משחה מקומית. לצורך מריחת המשחה יש להשתמש בקצות האצבעות ולהקפיד על היגיינת הידיים בזמן ההתעסקות בעיניים. שימוש במשחה אנטיביוטית נעשה כאשר יש חשד שמעורב רכיב דלקתי חיידקי במהלך המחלה.
אף על פי שתרופות יכולות לעזור לשלוט בסימפטומים של דלקת עפעפיים הן לא מספיקות פעמים רבות. המטרה של הטיפול בדלקת עפעפיים היא השבת העפעף למצב נורמלי ובריא ושמירה עליו כך כמה שיותר זמן בין התלקחויות.
